יום כיף משפחתי ובוטיקי בעמק האלה

התחלנו את מסענו בבוקר שבת, יום לפני ערב ראש השנה. לרגל השקת בוטיקו החלטנו לארגן יום טיול למשפחה ואולי גם לחברים של ההורים. זה היה ספונטני למדי ועם זאת די מתוכנן בזמן קצר.

כשפנינו להורים והצענו, הם התלהבו מאוד מהרעיון, אבל לך תארגן חבורה ליום כיף מפנק וגדוש חוויות... זה הפך להיות מעין "מסע תירוצים" כשפתאום כולם עסוקים נורא, וצריכים להתכונן לערב החג, לבשל, לנקות (כן, בשבת... על מי אתם עובדים בדיוק?), ובכלל, אלה לא יכולים לנהוג ולך תסיע אותם, וההם עושים בייביסיטר לכלב של השכנים, ולנכדים, וההם בכלל לא עונים, וגם לא חוזרים ועוד שמונה מאות תירוצים אחרים.

וכך, למרות המאמצים, ההורים לא הצליחו לארגן את החברים, כי כנראה שהיה להם קשה לשווק טיול כשהם עוד לא ממש יודעים על מה הם מדברים. אין מה לעשות, כנראה אין מראה עיניים כמשמע אוזניים. מכיוון שכך, הרעיון כמעט ונפסל. אבל ההורים, שכבר הכינו את כרסם לבאות, ושינסו מותניהם, פשוט לא הסכימו לוותר.
ולבסוף, בהרכב מצומצם של רכב אחד מלא יצאנו לדרך.

יצאנו מבאר שבע, אספנו את הצלע החסרה בקרית גת, ופנינו לכישה לעבר היעד הראשון: גלריית אמני האלה שהציגה את תערוכת "לבן" ביום האחרון של פסטיבל הבירה במטה יהודה. שוחחנו קצת עם האומנית, שידעה רק רוסית ואנגלית, והתרשמנו מהיצירות המיוחדות פרי עמלם של האמנים מהאזור.

לאחר שיצאנו מהגלריה, נמשכנו בעקבות חביות יין חדשות ועטופות ניילון שנסעו להן במושב. ידענו שיש רק מקום אחד אליו הן יכולות להוביל, וכמובן שלא טעינו – הגענו ליקב! ולא סתם יקב, אלא גם מסעדה, ונוף מדהים שצופה על כל שפלת יהודה. טעמנו ממגוון היינות, התרשמנו מהתפריט של המסעדה, והבטחנו לחזור אליה לצהריים. 

משם שמנו פעמינו ליעד הבא: ממלכת השוקולדים של גליה. שם, בבית המשפחה הכורדית המבשלת, עם הגלריה המקסימה של סבא נסים, מצאנו את גליה והפרלינים המתוקים והאיכותיים בשלל צורות, צבעים וטעמים, ובתוספת כמה מתנות מיוחדות לחגים. כל אחד בחר לו פרלין בטעם אחר, והתענג על הטעם. לקחנו גם כמה מתנות, והשארנו את השוקולדים לאיסוף בסוף היום, כדי שלא יהפכו לעיסה מתוקה באוטו העומד בשמש ספטמבר היוקדת.

קפצנו לביקור זריז בחוות גבינות סמוכה, טעמנו קצת גבינה מיושנת, וטיילנו בגינת הירק הנחמדת. משם המשכנו לתחנה הבאה: המבשלה של גל, שקיבץ לו עוד שני חברים מבשלי בירה ועשה פסטיבל טעימות של בירות סטאוטיות וכשותיות, לחובבי הבירות ההארד קור בעיקר, אבל לא רק. קיבלנו הסבר מרתק על תהליך בישול בירה ביתית, וחשק עז לעשות סדנה ולהוכיח לעצמנו שגם אנחנו יכולים לייצר בירה מגניבה על בסיס ארבעה מרכיבים.

מבושמים מעט מטעימות של 10 סוגי בירה (כמה לגימות מכל אחת, אבל קצת ועוד קצת הופך להרבה קצת...), ועם כמה בקבוקי "צידה לערב" ששמנו בצידנית, החלטנו שכבר די מאוחר - השעה 15 התקרבה בצעדי ענק, והבטן החלה לקרקר, וזה בדיוק היה הזמן לחזור למסעדה שלנו. קיבלו את פנינו בחיוך לבבי, והמנות שלא איחרו לבוא הנעיגו את החיך אחת אחרי השנייה – הכל טרי ומוכן במקום, ומרגיש כל כך ביתי ועם זאת אנין טעם ועם ניחוח אוסטרי משהו באוויר ובאווירה. המפות המשובצות אדום לבן, העריכה של הסכום, הלימונדה הביתית והלחם השחור הטרי.

גם יין הבית שמכינים ביקב נמזג כמו מים לקראפים של ליטר, ונמכר במחירים מצחיקים עד כדי גיחוך עבור יין קברנה לא רע בכלל, שמזכיר בטעמו קצת בוז'ולה, וניתן לרכישה בליטרים, ממש כמו בחו"ל. הזמנו הכל למרכז השולחן כדי שכולם יטעמו מהכל, ואין ספק שזו היתה החלטה מעולה. הראשונות: פרוסות סלמון מעושן עם תלולית של גבינת שמנת אוורירית שכולם עשו "וואו" כשחשו בטעמים המעודנים, קרפצ'יו בקר עם פרמזן מנתח בקר איכותי מיושן במקום, פלפלים מתוקים ממולאים בגבינת עזים מהמשק שפשוט נמסו בפה, והלחם שניגב את הרוטב סיים את שלב הראשונות.

גם העיקריות שלא איחרו לבוא היו מעולות – הסינייה, אותה הזמנו ב-2 הוריאציות: גם ברוטב יין וגם ברוטב טחינה הייתה מעולה – מנה גדולה ועשירה, עם 4 קציצות יפות של בשר עגל טחון טרי ותיבול עדין, בתוך רוטב יין מצומצם ועשיר, ובליווי חצאי תפוחי אדמה אפויים המצופים גם הם באותו הרוטב – פשוט תאווה לחיך. גם רוטב הטחינה היה מעולה, עם ניחוחות לימוניים. גם הבקר עם הכרוב הסגול והאורז נחטפו במהרה לצלחות הסועדים. החצי השני שלי החליט שהשילוב המושלם הוא בין קציצת סינייה ברוטב טחינה לבין תפוח אדמה ברוטב יין אדום, ובכך סתם את הגולל על 2 החתיכות האחרונות שנותרו בצלחות. הניגוב המסכם עם הלחם הותיר אותן עירומות לגמרי וממתינות לפינוי.

לקינוח, חשקה נפשו של החצי בפאי פקאן, ולמרות שכולם כבר היו מפוצצים, ואף אחד לא רצה קינוח, פרוסת הפאי הנכבדה נעלמה תוך שנייה. האגוזים השלמים בשילוב עם הקרמל והבצק הפריך היוו פשוט סיום מעולה לארוחה. אם רק היה להם אספרסו זה היה יכול להיות אפילו יותר ממושלם. המחיר היה שווה לכל נפש, והשירות אדיב ומהיר, כך שלא הססנו להשאיר תשר נדיב.

כשיצאנו חיכתה לנו הפתעה – הבעלים, שהוא גם היינן והשף הצטלם לתוכנית בישול גרמנית, וכך זכינו גם לשואו מרהיב של הקפצות של ירקות, דגים ובשרים שהוכנו לרגל התוכנית, והועברו לשולחן לארוחה מיוחדת של הצוות.
זהו...היום כבר תם, ונותר רק לא לשכוח לאסוף את השוקולד בדרך חזרה, לומר תודה לגליה המקסימה על פרלין הקוואנטרו שהעניקה לנו לדרך, ולשים פעמינו בדרך חזרה לב"ש.

כמובן שעכשיו נזכרים גם החברים המסננים להתקשר, ועוד מעזים בחוצפתם לשאול איך לא הזמינו אותם... אבל לא נורא, בשביל זה יש את הטיול הבא.
איזה מזל שהכל כל כך קרוב, ועם זאת הגיוון והשפע של הטעמים כל כך שונה ומיוחד...פשוט קשה להאמין שיש לנו כל מה חלמנו עליו מתחת לבית, צריך רק לדעת ללקט ולאחד, ויוצא זר פשוט צבעוני ומרהיב. והתוצאה לפניכם.

אם גם אתם רוצים לארגן טיול בוטיק משפחתי או עם החברים, נשמח לארגן גם לכם חוויית בוטיק דרומית ומיוחדת בלי לטוס לחו"ל ומבלי לקרוע את הכיס.