mate-yehuda-festival
קצת עלינו...




  • יצאנו מהבית באיחור קל ואופנתי ושמנו פעמינו צפונה לעבר קיבוץ צרעה, בו מתקיים באופן מסורתי זה 14 שנים פסטיבל היין של אימפריית מטה יהודה. האוהל של "לילות כנען" היה הומה עד אפס מקום, ובכל עמדה ודוכן שהציג את יינותיו התגודדו אנשים, כך שבקושי היה ניתן להושיט את הכוס לטעימה. בפסטיבל הציגו כ-30 יקבים, רובם ככולם קטנים ובוטיקיים, חלקם מוכרים יותר כמו ברבדו וקסטל, וחלקם מוכרים פחות כמו "לה טרה פרומסה", "עגור" או "צפרירים".

    היה גם מתחם אוכל עם 2 יצרני גבינות מקומיים, שאחד מהם הציע גימיק מקורי של גבינות בוטיק איכותיות וטובות בטוסט, דוכן סושי, וגם דוכן נקניקיות לאוהבי היין בליווי Fast-food (ואני מכירה איזה דוקטור או שניים שלא יתנגדו לשווארמה עסיסית בתור ליווי לכוס יין הבריאות שלהם). והשוס של הערב – 2 מתקני תמי 4 שהותקנו במיוחד לשימוש חופשי ולרווחת כל באי הפסטיבל. כל מי שהיה בפסטיבל טעימות יין וטעם מספר יינות, יודע שבשלב מסויים כבר מתחילים לאבד את חוש הטעם, וחייבים למהול בקצת מים, ומים הוא בד"כ מצרך נדיר בפסטיבלי יין... אז באמת ייאמר לזכותם של המארגנים שהפעם הם דאגו לעניין ותרמו להגדלת הקיבולת.

    אכן, הפסטיבל הפתיע לטובה. נהנינו מהשפע, מהמבחר, מהמוזיקה החיה שליוותה את כל הפסטיבל ברקע ושהנעימה את זמננו, ומהתחושה הלבבית והחמימה שעטפה את האירוע. כמעט בכל דוכן שאליו ניגשנו זכינו, למרות הצפיפות הגדולה, לקבלת פנים חמה, הסברים וטעימות ברוחב יד, וגם היינות עצמם לא אכזבו. אמנם מדובר ביקבי בוטיק קטנים וחלקם אף ביתיים, אבל הם לא ביישו את הפירמה והציגו יינות איכותיים, לבנים ואדומים כאחד, ואפילו רוזה או שניים לא רעים בכלל. זכינו להכיר עוד יקב או שניים שלא הכרנו, ויצרנו כמה קשרים עם בעלי יקבים וייננים שנשמח להפגיש את אורחינו ולהביאם אליהם לסיור בוטיקו מרתק. והכי חשוב, פגשנו אנשים מדהימים, אנשי עמל שבמו ידיהם עוסקים בציונות הארץ ישראלית הכי יפה שיש – נוטעים כרמים, בוצרים את האשכולות, ממלאים את הבקבוקים ואורזים משלוחים. כן, כן, גם ובעיקר לחו"ל כדי להתפאר בתוצרת המקומית.

    בן זוגי ואני טעמנו למעלה מ-20 יינות כל אחד, ודירגנו את היינות בסקאלה של 1-10. רוב הציונים נעו בטווח שבין 6-9, עם ממוצע 7.8, שזה מרשים ביותר בכל קנה מידה, במיוחד ביחס לפסטיבלים אחרים עם המון יקבים מוכרים ונחשבים. 

    לבסוף כהרגלנו, נעלנו את הפסטיבל ויצאנו עם אחרוני הדוכנים, אך עם טעם של עוד, אותו נוכל לטעום באחד הסיורים הבאים שלנו לארץ הבוטיק הישראלית.
+